מעבר מתנורים מסורתיים למקורות חום דיגיטליים
בואו נהיה כנים: אותם תנורי חימום ענקיים שאנו משתמשים בהם לייבוש וחימום בדים כבר שנים רבות, הם מקור לבעיות. הם צורכים הרבה אנרגיה ומסובכים בשימוש. אי אפשר לשלוט בהם באופן מדויק.
לכן אנו עוברים לשימוש בנורות אינפרא-אדום. ניתן להחשיב אותן כ“מקורות חום דיגיטליים“. במקום לחמם את כל החדר, ניתן לחמם את הבד באופן ממוקד. ניתן לשלוט בעוצמת החום ברמה של מילישניות. זו דרך עבודה שונה לחלוטין.
שליטה בעוצמת החום
אם אתם מעוניינים לחמם סיבים סינתטיים או לייבש דיו, אתם זקוקים לעוצמת חום גבוהה. בדרך כלל אנו משתמשים בנורות שמספקות הרבה וואטים בשטח קטן. למשל, נורה בעלת 2000 וואט יכולה לחמם את הבד במהירות.
תלוי ברשת החשמל שלכם, כנראה שתשתמשו במתח של 230V או 400V. אני ממליץ על שימוש במתח גבוה – כך הזרם שנצרך יהיה נמוך. זה אומר שניתן להשתמש בחוטים דקים יותר, מבלי לחשוש שהמתח ירד עד סוף המסלול.
הרכיבים הדרושים
אנו משתמשים בצינורות קוורץ המכילים הלוגן. הם שומרים על טמפרטורה עקבית של החוט, וזה חשוב מאוד.
אבל יש טיפ חשוב: לצורך עבודה עם בדים, כדאי להשתמש בצינורות מצופים. זה מאפשר לחום לחדור לתוך הבד. בלי הציפוי, יש סיכוי שהבד יישרף בחלק החיצוני, בעוד שהחלק הפנימי יישאר קר.
לגבי החיבורים, אנו משתמשים בחיבורים מסוג R7 או Sk15. הם פשוטים לשימוש. כשהנורה נשרפת, צריך רק להחליף אותה בחדשה. אין צורך בתיקונים מורכבים, וזמן הפסקה נשאר מינימלי.
החסרונות
IR הוא אכן מהיר מאוד. אך יש לכך חסרונות. צריך לשלוט בטמפרטורה בצורה נכונה. אם המעטפת של הנורה לא מאפשרת לחום לצאת, עלולים להישרף החלקים השונים של המכונה.
הקסם האמיתי קורה כשמחברים את הנורות האלו לבקר PLC. כך החום מותאם אוטומטית למהירות העבודה של המכונה. זו המשמעות של “טקסטיל 4.0“ – מקור החום מגיב בזמן אמת לחומר שעליו הוא פועל.
אין צורך יותר בהערכות. אין צורך יותר לקוות שהבד יתייבש. פשוט קובעים את עוצמת החום, מחברים את הנורה, והמערכת עושה את העבודה.